סינסתזיה - צבעים שמרגישים

חשבתם פעם על המושגים "להלבין פני חבר", "ירוק מקנאה" ו-"רואה שחורות"? למה בעצם מתארים רגשות בצבעים? 

דמיינו לרגע שלכל 'הדברים' סביבכם יש צבע; האוכל שאתם אוכלים, בספר האהוב עליכם כל אות מקבלת צבע משלה, ובמבט על חפץ מסוים שאינו טלוויזיה, בפיכם עולה טעמו של המאכל האהוב. אלו כמעט כוחות על, למעשה זו תופעה אמיתית בשם סינסתזיה אותה חווה 4% מאוכלוסיית העולם (כולל אותי) ובעברית, היא נקראת ערבוב חושים. 

עקרונית, אפשר לומר שסינסתזיה היא היכולת לחוות את העולם בצבעים. בנקודה זו אתם וודאי חושבים, "רגע, הרי כולם חווים את העולם דרך צבעים! כל מי שראייה בעיניו, יודע שהים כחול והנרקיס הוא לבן או צהוב". נכון, אבל עבור מי שחווה סינסתזיה, ה-כ-ל צבעוני; המספרים, הימים, המדינות, השמות, הלחנים והמנגינות, החודשים, האנשים, המאכלים, החפצים, כל מה שתוכלו לחשוב עליו. 

כלומר, בדיוק כפי ששמה של התופעה רומז - מדובר במצב שבו מידע הנקלט מהחושים השונים מתערבב. בעבר, עולם הפסיכולוגיה החשיב אותה כהפרעה, שהרי איך אדם יוכל לנהל את חייו כשהחושים הופכים לסלט בלתי נשלט? אבל ככל שעברו השנים והחלו לצוץ מחקרים בנושא, הבינו שהחיבור בין החושים דווקא יכול להועיל. למשל, במצב שבו מעוניינים לזכור דברים! דמיינו כמה קל לשנן מידע כאשר כל פרט מופיע בצבע אחר ובולט לעין.

הסינסתזיה ואני

עד שנות הנעורים, הייתי בטוחה שכולם חווים את העולם כמוני! כולם רואים שפברואר הוא כחול. כולם יודעים שגרמניה היא ירוקה ושצרפת היא חומה. ובכן, מה רבה הייתה ההפתעה כשגיליתי שהצבעים מדברים רק אליי. 

עוד יותר הופתעתי לגלות שקיימים שלושה סוגים של סינסתזיה: טעמים, צלילים וצבעים, כמו שלי. למשל, אם עבורי פברואר הוא כחול, עבור אדם אחר החווה את אותו מצב, פברואר אולי יהיה ירוק ועבור אדם עם סינסתזיה של טעמים, פברואר יעלה בפיו טעם של תפוז. או כל פרי אחר כמובן. 

לאורך השנים גם גיליתי שהיא תורשתית. בצעירותי ניגשתי לאבא שלי ושאלתי - אחרי שכבר חקרתי ובדקתי, אם גם לו יש סינסתזיה. הוא הביט בי בתמיהה ושאל, "מה זה?". כדי לבחון את הנושא, פשוט שאלתי אותו באיזה צבע חודש יוני. כשהוא ענה לי "תכלת", זה היה כל מה שהייתי צריכה.

אבל מה זה אומר "חודש פברואר הוא כחול"? אי אפשר לראות אותו בכלל! 

נכון, אבל כמו שנוכל להגיד שהתכונות של חודש פברואר הן שהוא קצר וקר, עבורי עוד תכונה שלו תהיה שהוא כחול. פשוט כך. כמו שבוודאי ניחשתם, לי יש סינסתזיה של צבעים - היא גם הכי נפוצה.

אני יודעת, זה נשמע הזוי. כמעט לא מהעולם הזה. האמת היא שגם לחוקרים זה עדיין לא כל כך ברור. מחקר אחד טוען שבשנות הילדות שלנו, מתפתחת מחיצה בין הצד הימני והשמאלי של המוח ומפרידה בין הצד האנליטי לבין הצד ה"יצירתי". אותה מחיצה, לא מתפתחת בקרב אנשים מסוימים וכך נוצר ערבוב החושים, הסינסתזיה.

אגב! אני גאה לחלוק אותה עם אישים מפורסמים כמו ניקולה טסלה, ביונסה ואפילו מוצרט! מפתיע, נכון?

כיצד אני נעזרת בה?

לאורך החיים גיליתי שבזכותה, אני זוכרת טוב יותר קומבינציות ורצפים של מספרים בכל מיני סיטואציות! למשל, בתואר הראשון זכרתי לאיזו כיתה עליי להיכנס לפי צבע הכיתה ולא לפי המספר. למשל, צהוב-לבן-אדום ולא 312. לכל מספר צבע משלו וכך יכולתי לעשות לעצמי סדר במחשבה. מצאתי שהיא יעילה עבורי אף יותר כשעבדתי בבנק ומספרים היו חלק בלתי נפרד מהיום שלי מבוקר עד ערב.

בנוסף, הסינסתזיה שלי לא משתנה בין שפות. כלומר, אם בעברית 'פברואר' כחול, גם באנגלית 'February' יהיה כחול!

הסינסתזיה והאמנות שלי 

הצבעים מסמלים עבורי לא רק את עצם קיומם כצבעים. כשאני מביטה בצבע, צפות במוחי המון אסוציאציות הקשורות בכל צבע וכוללות לא רק רגשות (למשל אהבה ופחד), אלא גם מספרים, ארצות, אותיות, עונות ועוד. 

כלומר, כשאני משלבת צבעים באמנות שלי, אני לא רק מתאימה בין הצבעים עצמם אלא גם מכל בחינה אחרת. זה קצת מסובך להסביר, אבל עבורי מאחורי כל צבע יש רעיון, וכשהרעיונות - הצבעים משתלבים יחד, נוצר עומק, משמעות ייחודית.

לא תמיד אלו אלמנטים שעוברים למי שמביט ביצירות שלי, אבל זה מגיע ממני - מהמקום הכי אישי בו אני חווה את העולם. 

למשל, נחזור אל הצבע האדום. הרי הוא סימן ידוע לאהבה או חיים, אך עבורי הוא גם המספר 2, חודש יולי, האות ל', המדינה ספרד ואפילו אנשים מסוימים בחיי. נניח שאני רוצה להוסיף לידו צבע צהוב המסמל לעתים חרדה או שמחה, אבל עבורי הוא הספרה 3 והעיר באר שבע משום מה. בפועל, אין שום קשר רעיוני בין הצבעים וכנראה אחפש צבע אחר במקום הצהוב, שישתלב בצורה מאוזנת ונכונה יותר עם כל מה שהאדום מסמל עבורי.

יצירה מתוך הנפש

המוח האנושי הוא מכונה נפלאה, וגם כשצצות בה "תקלות" כאלו ואחרות, אפשר לנתב אותן לטובתנו. אין ספק שבמחשבה ראשונה הסינסתזיה עלולה להיתפס באמת כמשהו כמעט חוצני - גם אני חשבתי שזו בעיה בהתחלה.

ככל שבגרתי, למדתי להעריך את הברכה שקיבלתי. המתנה המיוחדת שמראה לי את העולם באופן הכי טבעי ומצד שני, מופשט שלו. מתנה בה אני נעזרת לא רק באמנות, אלא בכל אספקט בחיי. 

אני מזמינה גם אתכם להביט על העולם קצת אחרת, ואפילו יותר על עצמכם. למנף את אותן "מוזרויות" ולהפוך אותן למה שמייחד, מה שטוב, מה שהופך אתכם למי שאתם. ברגע שתאמצו את התכונות הללו, תגלו שהן יכולות להועיל ולעשות טוב. 

ובוחן קטן לסוף, נראה אם תצליחו להבין אותי ;)

לפניכם 2 תמונות. ליחצו על התמונה אותה אני מגדירה כסינסתטית מובהקת בתהליך היצירה שלי:

נילוס

מקלחת במונוכרום